צירפתם את בעל הבית כמבוטח בפוליסת הקבלנים? הרכוש הקיים שלו כבר אינו "צד שלישי". מה ההבדל בין רכוש עליו עובדים לרכוש סמוך, מה קורה כששיפוץ של 250 אלף ₪ גורם נזק לבית ששווה מיליונים, ומה בודקים מראש.

בפוליסת עבודות קבלניות נהוג, ולעיתים קרובות גם נדרש בהסכם, לכלול את מזמין העבודה כאחד מיחידי המבוטח. הפוליסה בנויה כך שתגן על כל מי שמעורב בפרויקט: מזמין העבודה, הקבלן ולעיתים גם קבלני המשנה, וצירוף המזמין לשם המבוטח הוא בדרך כלל הדרך הנכונה לעשות זאת. לצירוף הזה יש השלכה אחת שצריך להכיר. מרגע שבעל הבית הוא מבוטח, הרכוש הקיים שלו כבר אינו "רכוש צד שלישי" לצורך הפוליסה. דווקא בפרויקטים קטנים יחסית, שיפוץ או עבודות במבנה קיים, הנקודה הזו עלולה לעלות הרבה כסף.

דוגמה: הקבלן עובד על הגג. מה קורה אם נגרם נזק לשאר הבית?

נניח שקבלן מבצע שיפוץ בגג של בית קיים. עלות עבודות השיפוץ היא 250,000 ₪, ובעל הבית, מזמין העבודה, נכלל כאחד המבוטחים בפוליסת העבודות הקבלניות. אם במהלך העבודות נגרם נזק לגג הקיים עצמו, הכיסוי ייבחן במסגרת ההרחבה לרכוש עליו עובדים: הרכוש הקיים שעליו מתבצעת העבודה, ואשר אינו חלק מהעבודות החדשות המבוטחות.

אבל מה יקרה אם בעקבות אותה עבודה תפרוץ שריפה, או שנזק מים יגיע לקומה שמתחת? העבודה מתבצעת בגג, וזה אינו הופך את כל הבית ל"רכוש עליו עובדים". מצד שני, בעל הבית הוא מבוטח, ולכן שאר הבית אינו רכוש של צד שלישי. את הנזק הזה בוחנים במסגרת ההרחבה לרכוש סמוך, בתנאי שהיא קיימת בפוליסה ובסכום שמספיק.

למה אי אפשר פשוט להסתמך על פרק צד שלישי?

פרק צד שלישי בפוליסת עבודות קבלניות מכסה את חבות המבוטח בגין נזק גוף או נזק רכוש שנגרם לצד שלישי. כשמזמין העבודה, הקבלן וקבלני המשנה כלולים כולם בשם המבוטח, הרכוש של כל אחד מהם הוא רכוש של מבוטח. פרק צד שלישי מחריג נזק לרכוש בבעלות המבוטח, בשליטתו או בהחזקתו, וכן נזק לרכוש המבוטח בפרק א׳. את החריג לרכוש בבעלות המבוטח חברות הביטוח אינן מבטלות בביטוחי אחריות. לכן הפתרון לרכוש הקיים של המזמין נמצא בפרק א׳, בשתי הרחבות שנבנו בדיוק לזה.

בפרויקט הכולל עבודה על מבנה קיים, מי שרוצה לדעת מה יקרה לבית צריך לקרוא את פרק הרכוש ואת ההרחבות שלו. גבול האחריות בפרק צד שלישי, גבוה ככל שיהיה, אינו עונה על השאלה הזו.

מה ההבדל בין רכוש עליו עובדים לרכוש סמוך?

שתי ההרחבות עוסקות באותו סוג של רכוש: רכוש קיים השייך לאחד מיחידי המבוטח, או שנמצא בהחזקתו או באחריותו, ואשר אינו חלק מהעבודות המבוטחות. ההבדל ביניהן הוא היחס שבין הרכוש לבין העבודה.

רכוש עליו עובדים הוא הרכוש הקיים שעליו פועלים במישרין. בדוגמה של הגג: קונסטרוקציית הגג הקיימת והקירות שאליהם מחברים את הגג החדש. הקבלן עובד על הרכוש הזה בידיים, מפרק אותו או מחבר אליו.

רכוש סמוך הוא רכוש קיים הנמצא באתר או בסמוך לו, שאינו חלק מהעבודות ואינו משמש לביצוען, ושניזוק כתוצאה ישירה מביצוע העבודות. בדוגמה של הגג: הסלון בקומה שמתחת שהוצף, המטבח שנפגע מהשריפה, הריהוט והריצוף. איש לא עבד עליהם. הם פשוט היו שם.

כלל אצבע: הרכוש שהעבודה מבוצעת עליו הוא רכוש עליו עובדים. כל רכוש אחר של המזמין, או של הקבלן, שנפגע מהעבודה הוא רכוש סמוך.

למה ההבחנה חשובה? כי בדף הרשימה כל הרחבה מופיעה עם סכום ביטוח משלה, ולעיתים שתיהן בשורה אחת עם סכום משותף, ולכל אחת השתתפות עצמית. אם נרכשה רק אחת מהן, או שהסכום נגזר משווי העבודה ולא משווי הבית, הפער מתגלה בתביעה. הנוסח הספציפי של הפוליסה ודף הרשימה הם שקובעים, ואם הרחבה לא כתובה בדף הרשימה, אין אותה.

הבעיה הגדולה: שווי העבודה נמוך, שווי הרכוש שעלול להיפגע גבוה מאוד

בפוליסות רבות, סכומי הכיסוי לרכוש עליו עובדים ולרכוש סמוך נגזרים כאחוז משווי העבודות, בדרך כלל 10% עד 20%, לעיתים עם רצפת מינימום ולעיתים עם תקרה. ניקח שוב עבודת שיפוץ בסך 250,000 ₪: אם ההרחבה מוגבלת ל-20% משווי הפרויקט, מדובר בכיסוי של 50,000 ₪ בלבד. העבודה מתבצעת בבית ששוויו כמה מיליוני שקלים, ושריפה שמתחילה באזור העבודה או הצפה עלולות לגרום נזק של מאות אלפי שקלים ואף יותר.

לא במקרה מזמיני עבודה מקצועיים דורשים בנספחי הביטוח שלהם סכומי מינימום להרחבות האלה, לעיתים 500,000 ₪ ומעלה, ללא קשר לשווי העבודה. ובפוליסות שבהן מדווחים על כל עבודה בנפרד, חברות ביטוח נוהגות להגביל את ההרחבות לאחוז קבוע משווי העבודה, כפי שהסברנו בכתבה על הסכם מסגרת. זו אחת הסיבות לכך שדווקא בעבודות שיפוץ קטנות יחסית אין להסתפק באופן אוטומטי באחוז שניתן בפוליסה.

פתרון אפשרי: לכלול את המבנה הקיים בפרק א׳

בפרויקטים מסוימים אפשר, ולעיתים רצוי, לבטח את המבנה הקיים כולו במסגרת פרק א׳ של פוליסת הקבלנים, בסכום ביטוח שמשקף את שוויו בפועל. כך השאלה מה נחשב "סמוך" ומה "עליו עובדים" מתייתרת. הפתרון כרוך בפרמיה בהתאם לשווי המבנה, ולכן אינו מתאים מבחינה כלכלית לכל משפץ ולכל פרויקט: בעבודה קטנה בבית יקר, הפרמיה עלולה להיות גבוהה ביחס להיקף העבודה. הבחירה בין פתרון זה לבין הגדלת ההרחבות בסכום קבוע תלויה בהיקף העבודה, בשווי המבנה, בסוג העבודות (עבודות חמות למשל) ובדרישות ההסכם. את ההחלטה הזו מקבלים לפני תחילת העבודה.

מה צריך לבדוק לפני תחילת העבודה?

כאשר מדובר בעבודות במבנה קיים ומזמין העבודה נכלל כאחד מיחידי המבוטח, אנחנו ממליצים לבחון בין היתר: מי בדיוק נכלל בשם המבוטח בפוליסה; מהו הרכוש שעליו מתבצעות העבודות בפועל; איזה רכוש נוסף של המזמין עלול להיפגע; מהו סכום הביטוח שנקבע לרכוש עליו עובדים ומהו לרכוש סמוך, בנפרד או במשותף; האם קיימת מגבלה כאחוז משווי העבודות; מה גובה ההשתתפות העצמית; האם ניתן להגדיל את סכומי ההרחבות בהתאם לחשיפה בפועל; וכיצד משתלבת פוליסת הקבלנים עם ביטוח הרכוש הקיים של המזמין ועם דרישות הביטוח בהסכם.

הגדלת ההרחבות עשויה להיות כרוכה בפרמיה נוספת ולעיתים בבחינה פרטנית של חברת הביטוח. אבל כאשר מול עבודה של מאות אלפי שקלים עומד מבנה ששוויו מיליונים, זה לא המקום לחסוך.

שווי החוזה הוא רק נתון אחד

אחת הטעויות הנפוצות בביטוח עבודות קבלניות היא להתמקד בשווי הפרויקט בלבד. שווי העבודות הוא נתון חשוב, אבל הוא אינו מספר את כל הסיפור. צריך לשאול גם: על איזה מבנה עובדים? למי הוא שייך? מה עלול להיפגע? ומה יהיה גובה הנזק האפשרי אם משהו ישתבש? בפינקל ביטוח אנחנו בוחנים בפוליסות עבודות קבלניות את סכום הפרויקט, ולצדו את מבנה ההתקשרות, דרישות הביטוח בחוזה, זהות המבוטחים והרכוש הקיים החשוף לנזק.

לסיום: לפני תחילת פרויקט או שיפוץ במבנה קיים, כדאי לבדוק שההרחבות והסכומים בפוליסה באמת מתאימים לחשיפה, ולא לגלות את הפער רק לאחר נזק. מוזמנים לפנות אלינו לבדיקה.

המידע בכתבה הוא כללי ואינו מחליף בדיקה של נוסח הפוליסה, הרשימה, ההרחבות ותנאי הפרויקט הספציפי.