רעד והחלשת משען: ההרחבה בביטוח קבלנים שצריך לבדוק לפני החפירה

רעד והחלשת משען: ההרחבה בביטוח קבלנים שצריך לבדוק לפני החפירה

חפירה ליד בניין קיים עלולה לפגוע בקרקע שתומכת בו ולערער את יציבותו. בפוליסה הקבלנית, פרק צד שלישי מוציא בדרך כלל נזק כזה מהכיסוי, ומי שמחזירה אותו היא הרחבה שנקראת רעד והחלשת משען. גם כשההרחבה קיימת, היא באה לרוב עם דרישות שצריך למלא עוד לפני שהכלי הראשון נכנס לאדמה, ועם תקרה משלה. קבלן שמגלה את הדרישות האלה רק כשהשכנים תובעים, מגלה אותן מאוחר מדי.

נניח שקבלן חופר למרתף חניה בפרויקט חדש. בבניין המגורים שבמגרש הסמוך מופיעים סדקים בקירות, והדיירים טוענים שהבניין זז בעקבות החפירה. הקבלן מודיע למבטחת, ומתברר שההרחבה אכן נרכשה, אבל היא מותנית בדוח הנדסי על מצב הבניין הסמוך שהיה צריך להכין לפני תחילת העבודות. דוח כזה לא הוכן.

זו דוגמה להמחשה בלבד. היא מראה למה בדיקת הביטוח לפני עבודות כאלה צריכה לכלול גם את מה שהמבוטח נדרש לעשות, ולא רק את השאלה אם הכיסוי קיים.

מהי הרחבת רעד והחלשת משען?

פרק צד שלישי בפוליסת ביטוח קבלנים מכסה את החבות של המבוטח כשהעבודות פוגעות בגוף או ברכוש של אחרים. אבל ברוב הפוליסות יש בפרק הזה סייג מפורש לנזק לרכוש של צד שלישי, כולל הקרקע עצמה, שנגרם מרעידות או מכך שהעבודות הסירו או החלישו את מה שתמך בו. הסדקים בבניין של השכן אחרי חפירה, דיפון או קידוח הם בדיוק הנזק הזה. וזה לא רק חפירה: גם שיפוץ שמסיר קיר או עמוד תומך בבניין קיים עלול לפגוע בדירות סמוכות.

ההרחבה מבטלת את הסייג לגבי נזק שנגרם תוך כדי העבודות. בפוליסות היא מופיעה בשמות קרובים, למשל "חבות בגין רעידות והחלשת משען" או "כיסוי רעידות, ויברציה והחלשת משען". היא לא אוטומטית, וחלה רק אם נרשם ברשימת הפוליסה שהיא בתוקף. וזה ביטוח אחריות: סדק בבניין הסמוך לא מבטיח תשלום, ונבדקים הקשר לעבודות, האחריות של המבוטח ותנאי ההרחבה.

האם העבודה עצמה מבוטחת?

בפוליסות לשיפוצים ולעבודות גמר נקבע לא פעם מראש שהביטוח אינו חל על סוגי עבודות מסוימים, למשל הסרה של קירות ועמודים תומכים, עבודה ביסודות, חפירת מרתף במבנה קיים או תוספת בנייה מעל קומה קיימת. אלה בדיוק העבודות שמסכנות את הבניין הסמוך. אם העבודה שלכם נמצאת ברשימה כזו, ההרחבה לא תעזור גם אם היא בתוקף. לכן תיאור העבודות שמעבירים לסוכן צריך להיות מדויק, ולהתעדכן כשהתוכנית משתנה.

כמה כיסוי יש בהרחבה ומה נשאר מחוצה לה?

לרוב נקבעת להרחבה תקרה משלה, נמוכה מגבול האחריות של פרק צד שלישי. בהרבה פוליסות יש לה גם השתתפות עצמית נפרדת, ולפעמים היא מחושבת כאחוז מהנזק עם סכום מינימום. תביעה על בניין מגורים שנפגע ביציבותו עלולה להגיע לסכומים גבוהים, ולכן בודקים את התקרה של ההרחבה עצמה, אם היא חלה לכל מקרה או לכל תקופת הביטוח, ואם היא נמוכה מדי מבקשים להגדיל אותה לפני שמתחילים.

ההרחבה גם לא מכסה כל סדק. ברוב הפוליסות מוחרגים נזק שאינו מחליש את יציבות המבנה או מסכן את דייריו, נזק שהיה קיים לפני העבודות או שאינו קשור אליהן, ונזק למבנים שהיו תחת הריסה או שהוכרזו כמסוכנים.

כשהבניין הסמוך שייך לאחד המבוטחים בפוליסה, למשל מזמין העבודה, הנזק אליו נבחן בדרך כלל בפרק הרכוש, דרך ההרחבה לרכוש סמוך, ורק אם היא נרכשה.

מה ההרחבה דורשת לפני העבודות?

סימון "בתוקף" ליד שם ההרחבה הוא רק חצי מהבדיקה. יש פוליסות שבהן הדרישות כתובות בתוך ההרחבה עצמה, ובאחרות ההרחבה מפנה לאמצעים להקלת הסיכון שברשימת הפוליסה, ושם צריך לחפש אותן.

הדרישה המרכזית היא לרוב דוח הנדסי, שמוכן על חשבון המבוטח לפני שמתחילים לעבוד ליד רכוש של אחרים. הוא מתאר את מצב הבניין או הקרקע הסמוכים ואת הפגמים שכבר קיימים בהם, וקובע אמצעים למניעת נזק. צריך להבחין בין שלוש פעולות: הכנת הדוח, ביצוע האמצעים שקבע, ומסירתו למבטחת. לפעמים שלושתן נדרשות לפני תחילת העבודות, ולפעמים מציגים את הדוח רק כשמתרחש מקרה ביטוח. דוח שהוכן אחרי שהחפירה התחילה, או סקר סיכונים כללי של האתר שלא מתייחס למבנים הסמוכים, לא בהכרח עונה על הדרישה. תיעוד כזה של מצב הבניין עוזר גם להבחין בין נזק ישן לנזק שנגרם בזמן העבודות.

אי קיום הדרישות עלול להוביל להפחתת תגמולי הביטוח, ובנסיבות מסוימות גם לשלילתם, ויש פוליסות שמגדירות אותן כתנאי מוקדם. עם זאת, ההפרה לא שוללת את הכיסוי אוטומטית: התוצאה נבחנת לפי נוסח התנאי, לפי חוק חוזה הביטוח ולפי נסיבות האירוע, כולל השאלה אם ההפרה השפיעה על קרות הנזק או על היקפו. זה ויכוח שעדיף לא להגיע אליו.

מה עושים כשמופיע נזק באמצע העבודות?

בהרבה פוליסות, כשמתגלה נזק שנגרם או שנטען שנגרם מרעידות או מהחלשת משען, המבוטח נדרש להפסיק מיד את העבודות ולפעול לצמצום הנזק. מחדשים את העבודות רק אחרי אישור של שמאי שהמבטחת מינתה, ובכפוף להנחיות שלו. בלוח זמנים לחוץ קל להחמיץ את זה: מנהל העבודה רואה סדק, מחזק משהו וממשיך. לכן ההוראה צריכה להיות ידועה מראש בשטח: מודיעים מיד למשרד ולסוכן, ולא ממשיכים עד שיש אישור.

מה בודקים לפני תחילת העבודות?

העבודה: מה מבצעים, ליד אילו מבנים, והאם סוג העבודה נכלל בביטוח.

ההרחבה: האם היא בתוקף, ומה התקרה וההשתתפות העצמית שלה.

הדרישות: האם נדרשים דוח הנדסי ואמצעי מניעה, מי מכין את הדוח, והאם ומתי מוסרים אותו למבטחת.

בזמן העבודות: מה עושים כשמופיע נזק, ולמי מודיעים.

בקשו שהתשובות יתייחסו לפוליסה ולעבודה שלכם ויישמרו בכתב. אם דרישה לא ניתנת לביצוע, אמרו את זה לפני שממשיכים ובקשו התייחסות מהמבטחת בכתב. בדיקה מוקדמת דומה נדרשת גם לפני חפירה באזור שעוברות בו תשתיות, כפי שכתבנו על פגיעה בכבל או בצינור תת קרקעי.

בפינקל ביטוח אנחנו בודקים את הנקודות האלה לפני תחילת העבודות, במסגרת ליווי ביטוח קבלנים, וכחלק מבדיקת ביטוח עסקים של קבלנים: לא רק אם יש פוליסה, אלא אם התנאים שלה מתאימים לעבודה שאתם עומדים לבצע.

לסיום: מתכננים חפירה, דיפון או קידוח ליד בניין קיים? פנו אלינו לפני שמתחילים, ונבדוק יחד אם ההרחבה קיימת בפוליסה, מה התקרה שלה ואילו דוחות ואמצעים היא דורשת מכם.

המידע בכתבה הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית, ואינו מחליף בדיקה של נוסח הפוליסה ושל נסיבות האירוע. הדוגמה בכתבה היא תרחיש להמחשה ואינה מקרה אמיתי.

השארת פרטים למידע נוסף

עקבו אחרינו ברשת

תפריט נגישות