עובדים מטעינים אופניים חשמליים או קורקינט בעסק? בחלק מהפוליסות וממכתבי דרישות המיגון הטעינה אסורה. מה כתוב בתנאי, על מי הוא חל, ומה קורה לתגמולי הביטוח אם פרצה שריפה.
עובד מגיע בבוקר לעסק, מכניס את האופניים החשמליים או את סוללת הקורקינט, מחבר למטען ומתחיל לעבוד. פעולה יומיומית, שלעיתים מתבצעת בידיעת בעל העסק ולעיתים בלי שהוא מודע לה בכלל.
אבל האם הפעולה הזאת מתיישבת עם תנאי הביטוח של העסק?
בפוליסות ובמכתבי דרישות שעוברים אצלנו בפינקל ביטוח אנחנו נתקלים בתנאי שאוסר להטעין בשטח העסק סוללות של אופניים חשמליים וקורקינטים. הוא מופיע ברשימת הפוליסה, או במכתב הדרישות שהמבטחת שולחת בעקבות סקר, בין האמצעים להקלת הסיכון בתחום האש. קל לפספס אותו: זו שורה אחת בתוך רשימה ארוכה של מטפים ובדיקות חשמל. במקרה של שריפה, השורה הזאת עלולה לעלות לעסק בחלק מתגמולי הביטוח, ולעיתים בכולם.
מה בדיוק אוסר התנאי?
התנאי מופיע בכמה נוסחים, ולפני הכול צריך לדעת איזה מהם כתוב אצלכם. הנוסח שחוזר הכי הרבה במסמכים שעברו אצלנו לאחרונה הוא איסור מוחלט: אין להטעין בשטח בית העסק סוללות ליתיום של אופניים חשמליים, קורקינט "או כל כלי תחבורה אחר". אין בו שעות, ואין בו הבחנה בין עסק פתוח לעסק סגור. מי שמניח שטעינה בשעות העבודה מותרת רק מפני שיש אנשים במקום, מניח משהו שלא כתוב שם.
אפשרות אחרת היא תנאי שתלוי באיוש: כלים נטענים, ובהם אופניים חשמליים וקורקינטים, מנותקים מטעינה בכל עת שהעסק אינו מאויש. נוסח כזה אינו אוסר להטעין כשיש מישהו במקום. המבחן בו הוא איוש העסק, והשעה אינה מוזכרת: עסק שעובד במשמרת לילה מאויש בלילה, ועסק שנסגר ביום שישי בצהריים אינו מאויש גם באור יום.
אפשרות שלישית רחבה יותר: לתדרך את העובדים לא להשאיר מחוברים לחשמל מטענים מכל סוג, ובהם של מחשבים ניידים ושל טלפונים סלולריים. תנאי כזה נוגע לכל עובד שמגיע לעבודה עם טלפון.
ועוד פרט: בנוסחים שבדקנו התנאי עוסק בטעינה בלבד. הכנסת האופניים לעסק, או אחסון של סוללה שאינה מחוברת למטען, לא נאסרו בהם. פוליסה אחרת יכולה לקבוע אחרת, ולכן קוראים את השורה עצמה.
הסוללה של העובד, אבל החשיפה היא של העסק
בעל עסק עשוי לחשוב שהתנאי אינו נוגע אליו, מפני שהאופניים שייכים לעובד ואינם משמשים את העסק. באיסור המוחלט כתוב "בשטח בית העסק", ובאף אחד מהנוסחים שתיארנו אין הבחנה בין ציוד של העסק לבין ציוד של עובד או של מבקר. העובדה שהאופניים פרטיים אינה מוציאה את הטעינה מתחולת התנאי.
לכן צריך לברר מה קורה בפועל. האם עובדים מטעינים סוללות במחסן או בחדר האחורי? האם משאירים אותן מחוברות אחרי סגירת העסק? והאם גם אתם מטעינים במקום? את הפוליסה בודקים מול שגרת העבודה האמיתית.
שאלה נפרדת עולה אצל בעל מבנה שמשכיר אותו לאחרים. מי שמטעין שם הם העובדים של השוכרים, ולבעל המבנה אין שליטה על כך. כשתנאי כזה מופיע בפוליסה של משכיר, אנחנו מעלים את הקושי מול המבטחת כבר בשלב הדרישות.
האם הפרת התנאי מבטלת את הכיסוי?
לא באופן אוטומטי.
ברוב המסמכים שבדקנו המבטחות עצמן מציגות את התנאי כאמצעי להקלת הסיכון, ומפנות לסעיפים 18, 19 ו-21 לחוק חוזה הביטוח. לפי סעיף 21, כשאמצעי כזה לא ננקט, חלות הוראות סעיפים 18 ו-19 בשינויים המחויבים.
התוצאה עשויה להיות הפחתה יחסית של תגמולי הביטוח, ובנסיבות מסוימות פטור מלא של המבטחת. אחת הנסיבות האלה היא שמבטח סביר לא היה מבטח את העסק בלי אותו אמצעי, גם לא בפרמיה גבוהה יותר. בחלק ממכתבי הדרישות המבטחת כותבת זאת במפורש מראש.
בפוליסה של מבטחת אחרת מצאנו ניסוח הפוך: אפשר לבקש את הפוליסה בלי הדרישות, בתעריף גבוה יותר שנקוב בה. כשזה הנוסח, ובהיעדר כוונת מרמה, הדיון צפוי להתמקד בשיעור ההפחתה.
מנגד, לפי סעיף 19 המבטחת אינה זכאית לתרופות האלה כשאי-קיום התנאי לא השפיע על קרות מקרה הביטוח, על חבותה או על היקפה. שריפה שמקורה בסוללה שהוטענה בניגוד לתנאי מעוררת שאלה שונה משריפה שאין לה קשר לטעינה, למשל קצר בלוח החשמל. גם במקרה הראשון אין להסיק מראש שהתביעה תידחה במלואה.
מחלוקת על פרשנות של תנאי אחרי אירוע כבר ליווינו, למשל סביב התנאת השמירה בביטוח צמ"ה. מבחינת בעל העסק, המטרה היא להסדיר את הנושא לפני הנזק ולהימנע ממחלוקת על תגמולי הביטוח אחריו.
צריכים להטעין בעסק? הסדירו זאת מראש
אם טעינה היא חלק משגרת העסק, מעלים זאת מול סוכן הביטוח ובודקים אם אפשר להגיע להסדר עם המבטחת. אפשר לבקש לשנות את התנאי בהתאם לאופי העסק ולסיכון. המבטחת עשויה להסכים בכפוף לדרישות, ועשויה לסרב. כל עוד לא ניתן אישור מפורש, אין להניח שהבקשה התקבלה.
אילו דרישות? באותם מכתבים, טעינת מלגזה חשמלית מותרת בתנאים: במקום מאוורר, במרחק של חמישה מטרים לפחות מקרטונים ומחומר דליק, וכשהעסק מאויש. בפוליסות דירה שעברו אצלנו לאחרונה מותרת טעינה של אופניים חשמליים וקורקינט בכפוף לרשימת תנאים, בין היתר מטען תקני שאישר היצרן וניתוק מהטעינה כשהדירה אינה מאוישת. אלה דוגמאות לסוג הדרישות שמבטחת עשויה להציב.
כל הסכמה צריכה להיות מתועדת בכתב ומעוגנת בפוליסה או בתוספת לה, כך שברור מה מותר ובאילו תנאים. אחר כך מתרגמים אותה להנחיות ברורות לעובדים ומוודאים שמקיימים אותן. אישור של המבטחת אינו מחליף הקפדה על בטיחות בטעינה.
בחידוש ביטוח העסק, בקבלת פוליסה או מכתב דרישות אחרי סקר, עוברים גם על התנאים שנוגעים להתנהלות היומיומית בעסק. טעינת סוללות היא דוגמה אחת לפעולה שגרתית שהמבטחת מגבילה.
לסיום: מטעינים אופניים חשמליים או קורקינטים אצלכם בעסק? פנו אלינו, ונבדוק את התנאי בפוליסה שלכם ואת האפשרויות להסדיר אותו מול המבטחת.
המידע בכתבה הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית, ואינו מחליף בדיקה של נוסח הפוליסה, הרשימה ומכתב הדרישות של העסק.





81.3K views