עובדת נפצעה, אף אחד לא דיווח לחברת הביטוח, ואחרי כמעט שנתיים הגיע כתב תביעה. מה קובע החוק על איחור בהודעה, ומה עושים ביום שבו עובד נפצע.
לאחרונה הגיע אלינו כתב תביעה נגד מעסיק שמבוטח אצלנו. עובדת נפצעה בעסק לפני כמעט שנתיים, והאירוע לא דווח לחברת הביטוח. המבטחת שמעה על הפציעה לראשונה מכתב התביעה.
עכשיו צריך לחזור אחורה ולברר מה קרה באותו יום. מי ראה את התאונה? יש צילומים מהמצלמות? איך האירוע תועד, אם בכלל? בתביעה של עובד נגד המעסיק, ההגנה של המעסיק נשענת במידה רבה על התיעוד הזה.
התיק עדיין מתנהל, ואנחנו לא יודעים איך המבטחת תתייחס לאיחור.
מה החוק דורש מכם
לפי סעיף 22 לחוק חוזה הביטוח, מודיעים למבטחת על מקרה ביטוח מיד לאחר שנודע עליו. החוק אינו מגדיר מהו "מיד", וכל מקרה נבחן לגופו. ההודעה לא חייבת להיות בכתב, אבל עדיף שתהיה.
בפוליסת חבות מעבידים, מקרה הביטוח מוגדר כפגיעה בעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. כלומר, החובה להודיע קמה כשנודע לכם שעובד נפגע. לכן מעדכנים כשעובד נפצע, גם אם הוא חזר לעבודה למחרת וגם אם אף אחד לא דיבר על פיצוי.
לפי סעיף 35 לחוק, הודעה לסוכן הביטוח נחשבת הודעה למבטחת, אלא אם המבטחת הודיעה לכם בכתב על כתובת אחרת. מבוטחים שלנו מעדכנים אותנו, ואנחנו מעבירים את ההודעה למבטחת.
ועוד פרט: ביטוח חבות מעבידים נערך על בסיס מועד האירוע. בתאונה נקודתית, הפוליסה הרלוונטית היא ככלל זו שהייתה בתוקף ביום הפגיעה, גם כשהתביעה מגיעה שנתיים אחר כך, וגם כשבינתיים עברתם לחברת ביטוח אחרת.
מה קורה כשההודעה מתאחרת
איחור בדיווח אינו שולל אוטומטית את הכיסוי. לפי חוק חוזה הביטוח, אם הודעה בזמן הייתה מאפשרת למבטחת להקטין את חבותה, היא חייבת רק במה שהייתה משלמת אילו ההודעה נמסרה בזמן. ההפחתה לא חלה אם הייתה סיבה מוצדקת לאיחור, או אם האיחור לא מנע מהמבטחת לברר את חבותה ולא הכביד על הבירור. במקרים כאלה התביעה נבחנת לפי תנאי הפוליסה, בלי הפחתה בגלל האיחור.
בתביעה של עובד, הבירור נשען על מה שנשאר מיום התאונה. נניח שמצלמה צילמה את הרגע, והצילום היה מראה שהמעסיק בכלל לא אחראי לתאונה. אם ההקלטה נמחקה בינתיים, המבטחת עשויה לטעון שהאיחור מנע ממנה להתגונן ולשלם פחות. במערכות מצלמות רבות ההקלטות נשמרות לזמן קצר בלבד, ועדים עוזבים את העבודה או שוכחים פרטים. גם כשהמבטחת טוענת כך, ההפחתה נמדדת במה שהייתה משלמת אילו קיבלה הודעה בזמן.
המבטחת משלמת לפי פוליסת חבות מעבידים כשהמעסיק אחראי לפגיעה על פי דין. ביטוח לאומי יכול להכיר בפגיעה כתאונת עבודה גם כשהמעסיק לא אחראי לה. בתביעה נגד המעסיק שואלים מה קרה בפועל, ואת זה מוכיחים בראיות.
החשש מפתיחת תביעה
אנחנו מבינים את החשש לפתוח תביעה. יש לה מחיר, והיא עלולה להשפיע על תנאי החידוש. אבל המחיר של אי-דיווח עלול להיות גבוה הרבה יותר.
לפי החוק, הודעה על אירוע ותביעה לתשלום הן שני שלבים נפרדים. קודם מודיעים למבטחת על המקרה, ורק אחר כך, אם יש צורך, מגישים תביעה בכתב לתשלום. גם הודעה בלבד עשויה להביא לפתיחת תיק אצל המבטחת, וזו עדיין לא סיבה לדחות את הדיווח. כשמודיעים בזמן, אפשר לתעד את האירוע כל עוד הראיות קיימות.
מה עושים כשעובד נפצע
מעדכנים אותנו באותו יום. אנחנו בוחנים איתכם את האירוע ומטפלים בהודעה למבטחת.
במקביל שומרים את קטע ההקלטה מהמצלמות לפני שהמערכת מוחקת אותו, ורושמים מי ראה את התאונה ומה בדיוק קרה. תיעוד שנכתב ביום האירוע שווה יותר מכל שחזור אחרי שנתיים.
בעסק עם עובדים כדאי לקבוע נוהל קצר: מי מעדכן אותנו כשעובד נפצע, ותוך כמה זמן. כך הדיווח לא תלוי בזיכרון של מנהל משמרת.
ואם עובד נפצע לפני כמה חודשים ולא דיווחתם, מעדכנים עכשיו. ככל שמחכים, קשה יותר לברר מה קרה.
לסיום: עובד נפצע אצלכם בעבודה? פנו אלינו באותו יום, גם אם נראה שהעניין נגמר, ונבחן יחד את האירוע ואת ההודעה למבטחת. אל תחכו לכתב תביעה.
המידע בכתבה הוא כללי, אינו מהווה ייעוץ או חוות דעת משפטית, ואינו מחליף בדיקה של נוסח הפוליסה ושל נסיבות האירוע.
81.3K views